אין חגיגה בלי עוגה מעוצבת

דווקא אחרי שהגשימה את החלום האמריקאי, החליטה קרן מצא לחזור עם משפחתה לישראל – ופתחה את קבוצת הפייסבוק ששום עוגה אינה שלמה בלעדיה

השבוע זה שוב קרה לקרן מצא. היא נכנסה לחנות שמציעה כלי אפייה, ובדרך אגב שמעה את אחת הלקוחות משוחחת עם המוכרת, ומסבירה לה מדוע היא מעוניינת במוצר מסוים ולא באחר. כדי לשכנע את המוכרת, סיפרה לה הלקוחה שבקבוצת הפייסבוק שהיא חברה בה, "איך לעצב עוגות", כולן ממליצות על המוצר הזה בדיוק, כעדיף על פני כל האחרים. בשלב מסוים, מצא החליטה להצטרף לשיחה – היא ניגשה, ובנימוס נבוך הציגה את עצמה.

קרוב ל-90 אלף עוקבות ועוקבים צבר דף הפייסבוק שייסדה מצא, 38, בסוף העשור הקודם, "איך לעצב עוגות". לא פלא שעבור רבים מהם, היא בהחלט סוג של סלב – או לפחות מישהי שבהשראתה שינתה את חייהם. אבל לזה עוד נגיע בהמשך.

השנים הטובות של אמריקה

הסיפור של מצא בפייסבוק החל בכלל בכלל בארצות הברית של תחילת המילניום. קצת אחרי הצבא היא המריאה עם בן זוגה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, למה שהיה אמור להיות חוויה של חודשיים, ואולי להרוויח כמה גרושים על הדרך.

"כמו כולם, עבדנו בעגלות, שהיו אז בשיא הצלחתן", היא נזכרת בשנים ההן, באטלנטה, ג'ורג'יה, "עם הזמן התחלנו לעבוד עם עגלות משלנו, והתרחבנו עד שכבר היו לנו משרדים ועסק שעבד מצוין. אחר כך עברנו לעשות דברים אחרים, בעיקר בנדל"ן. קנינו בתים ושיפצנו אותם, ואפשר להגיד שכל אטלנטה היתה שלנו. התעסקנו המון בשיווק, וזו היתה התקופה הטובה ביותר להיות בה באמריקה ולעסוק בתחום הזה. המון כסף, המון חוויות, יאכטות, מכוניות, כל מה שרק תרצה. היום זה נראה כמו חלום רחוק".

מפה לשם, החודשיים התארכו לעשר שנים, במהלכן מצא ובן זוגה נישאו והפכו להורים. אז, היא גם פגשה באהבה חדשה שעוד תהפוך את חייה: אפייה. "תמיד אהבתי ליצור", היא מספרת, "בארצות הברית ציירתי המון, בעיקר על קירות, ואז גם התחיל הקטע עם העוגות, כתחביב. מה שכן, היתה לי שם חברה טובה שמאוד התלהבה ולמדה מהדברים שעשיתי".

וכך, בתחילת העשור הנוכחי, נפלה ההכרעה.

קרן מצא | צילום: פרטי

במקביל, מצא ובעלה הגיעו, לדבריה, לצומת שחייבה קבלת החלטה משמעותית – להישאר באמריקה או לחזור לישראל. "אני כבר רציתי לחזור", היא מודה, "בנוסף, כשהייתי בחודש התשיעי אבא שלי נפטר, ופתאום דברים נראו לי אחרת. בפועל, זה לקח לי עוד ארבע שנים עד שקיבלתי את ההחלטה לחזור. הילדה היתה בגיל הגן, ורציתי לגדל אותה בארץ. רק אז עזבנו הכל מאחור וחזרנו".

"איזה כיף שיש מקום כזה!"

הנחיתה המחודשת בישראל לא היתה מאוד רכה עבורה. "בארצות הברית עשינו כסף בכמויות, ובארץ היתה תקופה קשה, היו פיגועים ולא מעט בעיות", היא משחזרת, "ולא מצאתי את עצמי כאן".

במסגרת עיצוב שגרת החיים בארץ הקודש, היא מצאה את עצמה מכינה עוגות לילדים בגן של בתה. במקביל, קיבלה בשורות מהבית שעזבה מעבר לים: אותה חברה, שלמדה ממנה דבר או שניים על קונדיטוריה, לקחה את העסק כמה צעדים קדימה – והתחילה לאפות, לעצב ולמכור את מרכולתה, תוך שהיא רושמת הצלחה לא מבוטלת – ומנסה לשכנע את חברתה הישראלית לעשות כמותה. ואז, כדור השלג החל להתגלגל.

"הגננת של הבת שלי מאוד התלהבה מהעוגות", היא מספרת, "וביקשה לקנות אחת לבת שלה. העניין הזה עבר מפה לאוזן, ועוד ועוד הורים ביקשו לקנות ממני עוגות מעוצבות".

כדי להעמיק את הידע והמקצועיות שלה בתחום, מצא נברה בנבכי האינטרנט, והתאכזבה. "כל המידע היה באנגלית", היא נזכרת, "לי זה היה יתרון גדול, כי יש לי אנגלית טובה. אבל מה עם מידע בעברית?פשוט לא היה כלום! שום דבר".

במסגרת החיפושים, נתקלה בקבוצת הפייסבוק “How To Decorate A Cake”. "כשנכנסתי לראות מה קורה שם, הבנתי עד כמה לבנות בארץ אין כתובת לפנות אליה – אז החלטתי לעשות את זה בעצמי".

"בהתחלה פתחתי קבוצה שנועדה לחלוק ידע, לשתף, וגם ללמוד מבנות אחרות", היא מוסיפה, "בהמשך, לאט לאט העליתי לדף הדרכות ורעיונות, וזה התגלגל. מדי יום הקבוצה גלה בעוד מאה עוקבים, וקיבלתי תגובות מאוד חמות – 'איך חיכינו שתהיה קבוצה כזו', 'איזה כיף שיש מקום כזה'. והכל, בלי שפרסמתי אותה, רק מפה לאוזן". היום, כאמור, המספרים מתקרבים ל-90 אלף, מספר שאולי אפילו נחצה בזמן שאתם קוראים את הכתבה הזו.

 

מלבד הקבוצה שהיא מובילה, מצא היא אישה עסוקה. היום היא כבר עם ארבעה ילדים, וביומיום מייצרת ומייבאת מוצרי אפייה, ומעבירה סדנאות בתחום. "הקשר עם החברות בקבוצה, מלבד הפעילות בפייסבוק, הוא מאוד אישי", היא מדגישה, "אנחנו כמו חברות, ואפילו יש כאלה שמגיעות אלי הביתה כדי לרכוש מוצרים".

על אחת הפעמים הללו היא מתעכבת, ומספרת על אישה שהגיעה לדירתה – תוך שהיא מספרת בהתרגשות לחברתה בטלפון שהיא "בבית של קרן מצא!". "אני שומעת שהחברה שלה שואלת אותה, 'נו, איך היא במציאות?', 'את באמת אצלה?!', 'איך היא נראית?' – וכל זה כשאני בכלל עומת באמצע הסלון, בפיג'מה, עם קוקו בשיער. אלו סיטואציות שמצחיקות אותי".

נשאר לך זמן לדברים אחרים? למשפחה?

"בהתחלה הפייסבוק תפס נפח משמעותי בחיי. הייתי בתוך זה 24 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע. ואז, החלטתי שבשבתות אני מתנתקת ונמצאת נטו עם הילדים. כמו שיש שומרי שבת, אז אני 'שומרת פייסבוק' בסוף השבוע. זה משהו שהייתי חייבת לעשות".  

מה הופך את הקבוצה לכזו הצלחה?

"הניהול הנכון והאמיתי. בנות זה עם בעייתי, יש אינטריגות, יש מריבות בפייסבוק, יש בריונות,, קנאה וחוסר פרגון. אצלי, אני לא נותנת לזה לקרות. אני ישר מוחקת פוסטים מתלהמים, ואם הבחורה שכתבה פוסט כזה פונה אלי ומתלוננת, אני מסביר לה שאצלי זה לא מקובל. זה הגיע למצב שחברות בקבוצה מדווחות לי על דברים כאלהף כך שאני מעודנת גם בלי להיות מחוברת".

והתחרות עם קבוצות דומות?

"בהתחלה התחרות באמת הטרידה אותי, ובעיקר נתקלתי בבנות שהיו חברות בקבוצה שלי ואז פתחו קבוצה משלהן. הייתי עדה להרבה קבוצות כאלה, שנפתחו ונסגרו, או נפתחו ולא היו פעילות באמת. היום יש עוד כמה שמחזיקות, אבל כל אחת תיכנס קודם כל לקבוצה שלי. 'איך לעצב עוגות' היא הקבוצה האם".

טלוויזיה מהעתיד?

המהפכה שעברה בחייה מאז שפתחה את "איך לעצב עוגות", משפיעה עד היום על רבים מהחברים והחברות בה. לדברי מצא, היא עובדת עם לא מעט בתי עסק שלהם היא מוכרת ציוד – ושבראשם עומדים אנשים שהתחילו אצלה בקבוצה ונדבקו בחיידק. "חלק מהם מנהלים היום אימפריות של ממש בתחום של מוצרי אפייה", היא מתגאה, "והם אומרים לי שהם חייבים לי את הקריירה שלהם".

דמיינת שזה יקרה, בשנים שבהן היית מכינה עוגות לילדה בגן?

"לרגע לא, וזה אחד הדברים שאני הכי אוהבת – שהקבוצה נותנת במה לאנשים ועוזרת להם לטפס למעלה; לשמוע על בחורות שאף אחד לא הכיר אותן פתאום מעבירות סדנאות בעצמן. נחמד לדעת שמעבר לידע שאני מספקת לאנשים, הם גם זוכים מזה לפרנסה ועושים את מה שהם אוהבים לעשות".

ומה הלאה?

"האמת, שבאיזשהו שלב – לא עכשיו, אבל בעתיד – הייתי רוצה להעביר את הקבוצה והפעילות שלה לפורמט טלוויזיוני. כן, זה משהו שמאוד הייתי רוצה".

משהו מתוק? היכנסו ל"איך לעצב עוגות"

השארת תגובה